תארי את ניסוי המתופפים.

מתופפים חושבים ש-50% יצליחו לזהות.רק 2% זיהוי בפועל.

ומה חושבים מאזינים שגילו להם איזה שיר זה?

גם כן חושבים ש-50% יצליחו לגלות.

מדוע קיים הפער הזה?

חוסר הבנה של חוסר המידע שקיים אצל האנשים האחרים.שיפוטים חברתיים נשענים על מידע זמין. לא לוקחים בחשבון שמידע זה לא זמין לאנשים אחרים.

מהי הטיה אגוצנטרית?

קושי לזהות שהחוויה שלי שונה משל האחרים.הקושי להתחשב בשונות ביני לבין אחרים בשיפוטים חברתיים

איזה מחקר הדגים הטיה אגוטנצרית?

מחקר שעסק בהבניה בנוגע לרושם שאנחנו עושים אצל אנשים אחרים. עוסק בקריאת מחשבות כתהליך אנחנו מבצעים כל הזמן. הניסיון לחשוב מה עובר אצל אדם אחר בראש. במחקר זה - כיצד אנשים תופסים את האטרקטיביות שלי.בדקים הוזמנו למעבדה וצולמו: 1/3 מהנבדקים חשבו שיראו את התמונה באותו היום.1/3 חשבו שיראו את התמונה בעוד 3 חודשים.1/3 התבקשו לקחת את הפרספקטיבה של האדם האחר ולנחש את מידת האטרקטיביות שלהם.

מדוע יש הפרדה בין כעת לבין 3 חודשים? מדוע זה היה חשוב?

רצו לכוון אנשים לחשוב על עצמם בצורה אחרת. חשיבה על עצמנו מנקודת זמן קרובה עוזרת לנו לחשוב על מידע קונקרטי, תלוי סיטואציה, מצבי. לדוג': אני נראית היום עייפה, השיער שלי היום הסתדר. אנשים בתנאי הראשון רשמו דברים שיותר קשורים למצב שלהם כעת.הנבדקים של 3 חודשים כתבו דברים שהם יותר כלליים. מוצא אתני, חיוך, פנים נאות ועוד. לאנשים יש נטייה לתאר אנשים בצורה תכונתית קבועה (בעוד את עצמנו אנחנו מתארים בצורה מצבית). בתנאי הקרוב הציפייה הייתה שיהיה פער בין התפיסה העצמית המצבית לאופן התכונתי שאחרים יראו אותנו. בתנאי הרחוק הציפייה הייתה שיהיה פחות פער ושנבדקים יתייחסו לעצמם באופן יותר תכונתי.

תוצאות:

בתנאי קרוב - מתאם שלילי (בין דירוג הנבדקים שהתמונות שלהם לנבדקים חיצוניים)בתנאי רחוק - מתאם חיובי גדול.בתנאי הפרספקטיבה - מתאם שלילי.

איזה מחקר המשך נעשה?

בוצע ניסוי דומה שכלל הקלטה של 2 דקות של תיאור עצמי (במקום מדידת אטרקטיביות נמדדה ההערכה הכללית).הראה תוצאות דומות. פרט לכך שבתנאי הקרוב יצא מתאם חיובי קטן מאוד. ובתנאי הפרספקטיבה נהיה יותר שלילי.

מדוע לקיחת פרספקטיבה לא עזרה לנבדקים לנחש את מחשבותיהם של האחרים?

עכשיו זה נחקר במעבדה של טל אייל...

מדוע נוצרים שיפוטים חברתיים שגויים?

לרוב אנחנו נוטים להעריך הערכת יתר את הדמיון בנינו לאנשים אחרים. על כן חושבים שזמינות המידע שלנו זהה.

כיצד שיפוטים חברתיים מושפעים מזמינות המידע?

בורות פלורליסטית.

מהי בורות פלורליסטית? תני דוגמא.

מצב שבו אנשים צופים בהתנהגות של אנשים אחרים. ההתנהגות שלהם מאוד דומה להתנהגות של האחר אך הם מפרשים את הסיבות להתנהגות באופן מאוד שונה. מצב שבו יש משהו לא מובן בשיעור. אף אחד לא שואל שאלות. אני לא מצביעה כיוון שאני לא חכמה ולא מרוכזת, האחרים לא מצביעים בגלל שהם מבינים.

איזה אפקטים קשורים לבורות פלורליסטית?

אפקט העומד מהצד.השתרשות יחסים בין קבוצות

מהו אפקט העומד מהצד?

כאשר יש אדם במצוקה ויש מספר אנשים מסביב ישנה נטייה לא לעשות שום דבר. אני לא קופצת למים כי אני לא הבנתי שהיא במצוקה, זה שאחרים לא קפצו זה ממש לא בסדר.

השתרשות יחסים בין קבוצות?

אנשים מוותרים על ניסיון להתחבר עם חברי קבוצה אחרת למרות שהם רוצים לעשות זאת, מתוך חשש שהם יענו בהתנגדות או דחייה. מפרשים את חוסר הניסיון של אנשים אחרים להתחבר אליי או לקבוצה שלי כיוון שהם לא מעוניינים בי.

איזה ניסוי בחן בורות פלורליסטית?

נבדקים השתתפו בניסוי בקבוצות. נבדקים התבקשו להתכונן לדיון שיעסוק בגישות תיאורטיות על העצמי. קיבלו מאמר קשה ומסובך לקרוא. 1/2 מהנבדקים לא קיבלו את האפשרות לשאול שאלות.1/2 מהנבדקים אמרו שהם יכולים לשאול שאלות אך נתנו להם להבין שזה מאוד יפריע ויהיה לא נעים (כרוך בתהליך מביך).

מדוע ביצעו מניפולציה זו?

יצרו אצל הקבוצה השנייה ייחוס חוסר הבנת המאמר למבוכה שלו.

תוצאות? כיצד ניתן להסביר תוצאות אלו?

נבדקים שנתנו להם אפשרות לשאול העריכו את עצמם יחסית לנבדק הממוצע כפחות טובים על כל הממדים ששאלו אותם, לעומת נבדקים שלא ניתנה להם אפשרות לשאול.נבדקים אלו ייחסו את חוסר ההבנה שלהם למבוכה. אני לא מבינה ונבוכה לשאול בעוד אחרים לא שואלים כי הם יודעים (בורות פלורליסטית)

מהו אפקט הסדר בשיפוט?

סדר הצגת השאלות משפיע על האופן שבו אנשים חושבים.

איזה ניסוי בדק זאת?

שאלת שתי שאלות בסדר שונה:1. עד כמה את/ה מרוצה מחיי הנישואין שלך? (באיזו תדירות את יוצאת לדייטים?)2. עד כמה את/ה מרוצה מחייך באופן כללי?

מהן התוצאות?

מתאם גבוה בין שתי התשובות כאשר שואלים על חיי הנישואין קודם.מתאם נמוך כאשר שואלים על החיים באופן כללי.

כיצד ניתן להסביר את התוצאות?

השאלה שנשאלת ראשונה מעוררת מידע בזיכרון. אנשים מדרגים עד כמה הם מרוצים מחיי הנישואים שלהם וזהו חלק מהותי וחשוב מהאופן בו אני מרגישה באופן כללי. על כן המתאם גבוה בין התשובות.

מהו אפקט הראשונות בשיפוט של אָש?

מציגים אדם ומספר תכונות עליו. פעם אחת עם התכונות החיוביות קודם ופעם שנייה עם התכונות השליליות קודם.אנשים יותר מחבבים את האדם כאשר מוצגות התכונות החיוביות שלו קודם.

מה ההסבר לתופעה?

ההסבר של אש - המידע הראשוני משנה את ההבניה. את האופן שבו אנחנו מפרשים וקולטים את המידע שמגיע אחריו. אימפולסיבי שמגיע אחרי חכם הוא לא כמו אימפולסיבי ללא רקע קודם. לאנשים יש נטייה לעקביות. כל שאר פריטי המידע החדשים מושפעות מהמידע הקודם שיש לנו.הסבר נוסף - מגבלות של קשב. אנחנו נוטים להפנות יותר קשב למידע שמוצג ראשון.מחקר שתמך בגישה זו דרש מנבדקים להתייחס לכל תכונה ותכונה כך שנוצר אפקט אחרוניות.

Bottom up?

תהליך עיבוד מידע הנסמך על נתונים. הסקת מסקנות על בסיס גירויים בעולם החיצוני.

Top down?

עיבוד מידע מבוסס תיאוריה. הסקת מסקנות על בסיס ידע קודם וציפיות.בפסיכולוגיה חברתית מתעסקים בעיקר בתחום זה.

סכמה

מבנה, ייצוג מנטאלי.

מהי הבנייה construal?

שימוש בידע קודם המאוחסן בזיכרון כדי לתת משמעות לגירויים.

כיצד יוצרים תהליכי הבנייה במעבדה?

הטרמה (פריימינג).עירור מנטאלי של סכמה על ידי גירוי (מילה / תמונה) והפיכה הסכמה לזמינה.

איזה מחקר בחן השפעת פריימינג על תוכן בתפיסה?

פריימינג באמצעות משפטים מבולבלים לאישה או למוזיקת ג'אז.הראו תמונה דו משמעית שניתן לראות בה אישה או נגן סקסופון.תוצאות: יותר אנשים שעברו פריימינג למוזיקה ראו את נגן הסקסופון.

איזה מחקר בדק השפעות פריימינג על תוכן בשיפוט (המחקר על דונלד)?

הציגו לנבדקים מבחן זיכרון. 1/2 מהנבדקים קיבלו מילים שליליות, 1/2 מילים חיוביות. מטלה 2 - סיפור על דונלד. נשאלו בסוף באיזה מידה הם מחבבים את דונלד. באיזה מידה הוא הרפתקן או חסר זהירות.תוצאות. פריימינג של תכונות חיוביות (הרפתקן) הביא ליצירת רושם חיובי יותר על דונלד מאשר פריימינג של תוכונת שליליות (חסר זהירות).

כיצד סכמות משפיעות על השיפוטים?

אקטיבציה - עירור של סכמה על ידי פריימינג,ציפיות.

מהן יוריסטיקות?

כלל אצבע, קיצור דרך מנטאלי המספק פתרון מהיר וחסכוני אך לא תמיד מדויק, לבעיות שיפוט,האופן שבו אנחנו חושבים בצורה ספונטנית ומיידית.

מהם התכונות של מערכת 1 ושל מערכת 2?

מערכת 1 - אינטואיציה, לא מודעת, אוטומטית, מהירה, ללא משאבים, אסוציאטיבית, רגשית.,מערכת 2 - היסקים, מודעת, מבוקרת, איטית, מאמץ קוגניטיבי, לוגית, רציונאלית

כיצד נוצרת הטיה באמצעות יוריסטיקות?

מתקבל פתרון מהיר וחסכוני אך לא תמיד מדויק לבעיות שיפוט עקב זמינות גבוהה וייצוגיות.