איך אנו נוטים תפוס את עצמנו - באופן המשכי או מצבי?

אנשים נוטים לתפוס את עצמם באופן המשכי. האני קבוע מעבר לזמן ומעבר למצבים. תפיסה שהיא לא בהכרח מציאותית.

מהם מקורות הידע העצמי?

אינטרוספקציה - התבוננות פנימה,

צפייה בהתנהגות עצמית (תיאורית התפיסה העצמית) -

התבוננות החוצה,השפעות אחרים

מהי אינטרוספקציה?

תהליך מודע של חשיבה והסקה מתוך בחינה של מחשבות, תחושות, אישיות ונפש.

מהי הביקורת על האינטרוספקציה?

אנחנו לא באמת מצליחים להתבונן פנימה בצורה נכונה ולעיתים התבוננות זו תביא אותנו למסקנות שגויות.אנשים על פי רוב לא יודעים את הסיבות האמיתיות להתנהגותם.

איזה ניסוי הציעו ווילסון וניסבט שמבקרת את האינטרוספקציה?

ניסוי הגרביונים.אנשים נדרשו לשפוט איזה מבין ארבעה זוגות הגרביונים הוא האיכותי ביותר (בפועל כל הגרביונים זהים).

תוצאות: 40% בימני ביותר שהוצג. 35% בזה שלידו.כלומר רוב הנבדקים בחרו את הגרביונים הימניים.

כאשר אנשים נשאלו מדוע הם בחרו את הגרביונים האלו הם הציגו סיבות שונות שלא היו קשורות למיקום של הגרביונים.

גם כאשר הם נשאלו האם יתכן והמיקום השפיע להם על הבחירה הם טענו שלא.

כיצד יוסבר הניסוי באמצעות תיאוריות נאיביות?

תיאוריות נאיביות הן זמינות יותר לפרשנות. על כן כאשר נשאל על דבר מסוים המידע הזמין יתקבל כתשובה נכונה.תשובות מצביות לרוב לא יהוו את הסיבה להתנהגות.

מהי צפייה בהתנהגות עצמית?

כאשר רמזים פנימיים הם עמומים וקשים לפרוש, אנשים רוכשים תובנות על התחושות והעמדות שלהם מתוך צפייה בעצמם.

כיצד נקראת התיאוריה הזו ומי הגה אותה?

תיאורית התפיסה העצמית של Bem (1972)

איזה ניסוי תומך בצפייה בהתנהגות עצמית?

ניסוי בנוגע לתפיסת רגשות. היפותזת הבעת הפנים.הנבדקים התבקשו להפעיל את שרירי הפנים באופן שמייצר חיוך או שפתיים קפוצות. מי שחייך דיווח על רגשות חיוביים."אם אני מחייכת סימן שאני שמחה".

מהי הביקורת לגבי מחקר זה?

לנבדקים היה קל מאוד להבין מהי מטרת הניסוי ועל כן הם עשו מה שהם חשבו במצפים מהם. רציית הנסיין.

איזה מחקר המשיך מחקר זה?

מחקר בו התבקשו הנבדקים להחזיק עיפרון בין השיניים. דיווחו גם כן על רגשות חיוביים.

מהו embodiment?

מתייחס לקשר שבין פיזיולוגיה ורגשות. הבעות פנים שונות הן חלק מהייצוגים שקשורים בייצוגים של רגשות. התנהגויות שונות, הערכות קוגניטיביות שונות. הפעלת השרירים מקושרים עם רגש מסוים והבעה רגשית מסוימת ולכן אנשים שופטים בצורות שקשורות לאותו רגש.

איזה מחקר עסק בהבנת המוטיבציה העצמית באמצעות התבוננות על ההתנהגות?

נתנו לילדים לשחק עם טושים.שלב א': משחק חופשי עם צעצועים וטושים.שלב ב': ציור בחברת נסיין (לאחר שבועיים).1/3 מהילדים ידעו שאם הם יצרו עם הטושים הם יקבלו פרס.1/3 מהילדים עודדו לצייר עם הטושים וקיבלו פרס בסופו של דבר (לא הייתה ציפייה לפרס).1/3 מהילדים לא ציפו לפרס ולא קיבלו פרס.שלב ג': משחק חופשי עם צעצועים כולל הטושים.מי שיחק יותר עם הטושים?הילדים משלב א' הסיקו לעצמם שאם הם שיחקו רק בגלל הפרס כנראה שהם לא אוהבים טושים.הילדים משלב ב' לא עשו קישור מיידי בין הפרס להעדפה לשחק (ולכן שיחקו כמו הילדים משלב ג')הילדים משלב ג' נשארו אותו הדבר.

כיצד נקרא האפקט המתואר בניסוי?

הצדקת יתר over justification effect

כיצד אנשים אחרים מהווים מקור לידע עצמי?

פידבק ותגובות אחרים ,חברות בקבוצות חברתיות,השוואה חברתית

the looking glass self?

הגדרה העצמית מיתוך האינטראקציות החברתיות שלנו. אנחנו מדמיינים איך אחרים שופטים אותנו ובעקבות כך מפתחים את התפיסה העצמית שלנו.

כיצד השתייכות חברתית לקבוצות משפיעה על תפיסת העצמי?

דרך הזהות החברתית בכל אחת מהקבוצות אנחנו רוכשים ידע לגבי עצמנו. מה אנחנו חושבים, מה מאפיין אותנו.

כיצד השוואה חברתית תורמת לתפיסת העצמי (תיאורית ההשוואה החברתית social comparison theory)?

אני משווה עצמי לאחרים ולומדת מזה על עצמי.

מי המציא את תיאורית ההשוואה החברתית social comparison theory?

פסטינגר, 1954.

מתי אנחנו משווים עצמנו לאחרים?

אנחנו נוטים להשוות עצמנו לאחרים כאשר אין לנו קריטריון אובייקטיבי להתייחסות.

למי אנחנו משווים את עצמנו?

ישנה נטייה להשוות את עצמנו לאנשים שדומים לנו.יש מחקרים שמראים שאנשים במצבים מסוימים נוטים להשוואות כלפי מטה. ביחס לאנשים שהביצועים שלהם נמוכים שלהם. זה נעשה על מנת לשפר את תחושת הערך העצמי.

מהו self reference effect?

מידע שמוכלל במבנה ידע עצמי נזכר בצורה טובה יותר. אנחנו זוכרים טוב יותר ידע שקשור אלינו.

איזה ניסוי בחן זאת?

ניסוי של Rogers, Kuiper, & Kirker, 1977,שלב א': הוצגו לנבדקים 40 שמות תואר. לכל 10 מילים נשאלו שאלות אחרות (בנוגע לפונט, חריזה, משמעות, שאלות על העצמי).,שלב ב': היזכרות חופשית במילים (לא ציפו למטלת ההיזכרות),אנשים זכרו טוב יותר מילים הקשורות בעצמי. כאשר אנשים נשאלו שאלות בנוגע לאנשים או אובייקטים שגם כן קשורים לעצמי הם זכרו את המילים האלו גם כן.,ההסבר: לאנשים יש מבני ידע מאורגן בנוגע לעצמם (גם לגבי מילים שמתארות אותם וגם בנוגע לאובייקטים הקשורים אליהם). לאנשים קל יותר לקודד ולשלוף מידע הקשור לעצמי.

כיצד תופעה זו יכולה להסביר את היציבות והקביעות בנוגע לתפיסת העצמי?

אנחנו שופטים סיטואציה ואינפורמציה בהתאם לידע העצמי שלנו. אנחנו מתעלמים או מפנים פחות קשב לאינפורמציה שלא קשורה אלינו.

מהי תיאורית הפערים בעצמי של היגינס Self Discrepancy Theory (Higgins, 1989)?

פערים בין המרכיבים השונים בתפיסה העצמית שלנו, משפיעים על המוטיבציה שלנו (התנהגות, בחירות ועוד).

מהם שלושת הרכיבים בתפיסת העצמי?

עצמי ממשי - מי אנחנו חושבים שאנחנו באמת.,מנחי העצמי (self guide):,העצמי האידיאלי - מי שהיינו רוצים להיות.,עצמי נדרש - מה אנחנו צריכים להיות.

איזה רכיב גורם להתקרבות ואיזה להתרחקות מאתגרים?

אידיאלי - התקרבות,,נדרש - התרחקות

איזה תחושות נרגיש כאשר יהיה לנו פער בין האני הממשי לאני האידיאלי/הנדרש, וכאשר לא יהיה פער?

פער בין הממשי לאידיאלי - דיכאון ואכזבה. ללא פער - שמחה.,פער בין הממשי לנדרש - חרדה ואשמה. ללא פער - רוגע.

ממה מורכב הדימוי העצמי על פי תיאוריה זו?

גודל הפער בין העצמי האידיאלי לעצמי הממשי, חשיבות התחום לעצמי, מידת המיקוד בפערים.

מה מוביל לדימוי עצמי נמוך על פי תיאורית המודעות העצמית Self Awareness Theory? מדוע?

מצב בו אנשים ממוקדים בעצמם (התבוננות במראה, רואים עצמם בוידיאו, עומדים מול קהל).,התיאוריה יוצאת מנקודת הנחה שלרוב אנשים אינם ממוקדים בעצמם.,כיוון שהם נוטים להשוות עצמם לסטנדרטים. ההשוואה הזו גורמת לעתים קרובות לתפיסת פערים שליליים, לדימוי עצמי נמוך ולרגשות שליליים.

מהם הפתרונות האפשריים לתפיסת פערים שליליים?

,Ship out הפניית הקשב החוצה

Shape up ניסיון לצמצם את הפערים

מהי הערכה עצמית?

סך ההערכות החיוביות או השליליות שיש לנו לגבי עצמנו.

ממה הערכה עצמית מורכבת?

מהו דימוי עצמי על פי הגישה התכונתית? כיצד היא נמדדת?

תכונה עקבית מעבר למצבים.,דרך שאלון דימוי עצמי.

מהו דימוי עצמי על פי הגישה המצבית?

דימוי עצמי הוא דבר המשתנה בהתאם לנסיבות, התנסויות ותחומים שונים.,דימוי עצמי תלוי בהצלחות וכישלונות בתחומים החשובים לנו.

ממה נובע הצורך בהערכה עצמית?

השערת הסוציומטר,ניהול האימה

מה הצורך בהערכה עצמית על פי השערת הסוציומטר?

צורך חברתי - השאיפה לדימוי עצמי גבוה נובע מצורך פרימיטיבי ואדפטיבי ליצור קשרים עם אנשים אחרים. ,הדימוי העצמי מהווה מדד (סוציומטר) למצב החברתי שלנו.,הצורך לשמר הערכה עצמית חיובית משמש כסמן עד כמה אנשים אחרים מעוניינים בחברתנו. חשש מדחייה מוריד את הדימוי העצמי ומאותת לנו את הצורך לקבל הערכה מאחרים.

מה הצורך בהערכה עצמית במסגרת תיאוריית ניהול האימה?

תפיסה עצמית חיובית משמשת מנגנון הגנה מפני חרדת מוות.,כיוון שאנחנו היצורים היחידים שמודעים למוות שלנו ישנה אימה ממצב זה שצריך להתמודד איתה. אנחנו מייצרים לעצמנו עולם שלם של משמעות שעוזר לנו להתמודד עם אימה זו.

הנטייה שלנו להאדיר את עצמנו היא נטייה חזקה גם כאשר זה לא מדויק. מה היתרונות של ההטיה הזו?

עוזר להתמודד עם קשיים (מחלות, קשיים נפשיים).

כיצד פועל מנגנון זה אצל אנשים דיכאוניים?

אנשים דיכאוניים נוטים לתפוס את המציאות בצורה מפוכחת וריאליסטית (יש קשר, לא ברורה הסיבתיות).

איזה מנגנונים קשורים להאדרה עצמית?

קוגניציות בשירות העצמי,נכות עצמית,השוואה חברתית

מהן קוגניציות בשירות העצמי?

מהליכים מחשבתיים שבאמצעותם אנחנו מאדירים את עצמנו

תני דוגמאות לקוגניציות בשירות העצמי.

לקיחת קרדיט על הצלחות והתנערות מאחריות בעקבות כישלון.,אופטימיות בלתי מציאותית,האמונה שאני טוב מאחרים (above average effect)

מהי נכות עצמית? דוגמא.

התנהגות שמאפשרת ייחוס כישלון לגורמים חיצוניים וייחוס הצלחה לגורמים פנימיים.לא להתכונן מספיק טוב למבחן או לצאת ערב לפני המבחן. כך יהיה לי תירוץ.

במה נכות עצמית שונה מקוגניציות בשירות העצמי?

נכות היא התנהגות שאני מבצעת על מנת לבצע ייחוס חיצוני לכישלון (או פנימי להצלחה), בעוד הקוגניציות הן מחשבות בלבד.

כיצד השוואה חברתית עוזרת להאדרה עצמית?

ההשתקפות בהצלחת האחר Basking in reflected glory,תיאורית שימור ההערכה העצמית של טסר (SEM- Self evaluation maintenance theory)

כיצד באה לידי ביטוי ההשתקפות בהצלחת האחר Basking in reflected glory?

אנחנו ניצחנו. אני שייכת לקבוצה טובה ומצליחנית.,הם הפסידו. לא משייכת לעצמי את הפסדי הקבוצה. Cut off reflected failure

מהם שני המנגנונים הקיימים בתיאורית שימור ההערכה העצמית של טסר (SEM- Self evaluation maintenance theory)? איזה תחושה כל מנגנון מעורר?

השתקפות - החמאה עצמית דרך קישור להישגי אחרים --> גאווה,

השוואה - השוואת הישגי האחר ליכולות שלנו --> קנאה

במה זה תלוי אם נתייחס לדברים כהשתקפות או השוואה?

אם התחום חשוב או לא חשוב להגדרה העצמית.,אם התחום חשוב להגדרה העצמית שלנו תהיה פגיעה בהערכה העצמית (קנאה),אם התחום לא חשוב להגדרה העצמית שלנו יהיה חיזוק להערכה העצמית (גאווה.)

מהם המנגנונים להפחתת האיום על הערכה העצמית דרך השוואה?

הגדרה מחודשת של הקרבה לאחר,הכשלת האחר,השתפרות עצמית,הגדרה מחודשת של רלבנטיות תחום ההשוואה

איזה ניסוי בודק את המודל של טסר?

הוזמנו שני זוגות חברים למעבדה וישבו בחדרים נפרדים. ,המטלה - לנחש מילים מתוך רמזים שניתנו על ידי שלושה נבדקים אחרים (אחד מהם הוא החבר).,הרמזים נבחרו מתוך רשימת רמזים שדורגו לפי מידת הקושי שלהם.,שני תנאים: מה שנמדד זה יכולת מילולית / המטלה הוצגה כמשחק.,תוצאות:כאשר המטלה הוצגה כמשחק: על פי הציפיות החברים "עזרו" לחברים שלהם ונתנו רמזים קלים יותר. כאשר זה מודד יכולת מילולית: בניגוד לציפיות, לא היה הבדל מובהק בין חבר לזר.

מה מצאו בשחזור מאוחר יותר לניסוי?

משחק: לא היה הבדל מובהק,יכולת מילולית: מובהקת לכך שהחברים נותנים רמזים קשים יותר.

מה היה התנאי הנוסף בשחזור? מה היו התוצאות בתנאי זה? מה הטענה של טסר?

מטלה של אישור עצמי - גורם לנבדקים לתפיסה חיובית רבה יותר. תוצאות:,משחק: ללא הבדל מובהק,יכולת מילולית: מובהקות הפוכה. זר קיבל רמזים יותר קשים מחבר.,הטענה של טסר: כאשר אדם מרגיש טוב עם עצמו הוא מרגיש פחות מאוים מהצלחה של חבר.

מהו אישוש עצמי?

מוטיבציה לשמור על אמונות נכונות ויציבות לגבי העצמי.

מה קורה אצל אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך בהקשר של אישוש עצמי? ודימוי גבוה?

מחפשים אינפורמציה שתואמת את התפיסה העצמית שלהם (שלילית). לכן הם מוצאים יותר מהר מידע שלילי לגבי עצמם וכו'.,מחפשים את האינפורמציה שתואמת תפיסה עצמית חיובית.